קלוד כותב לכולם. בגלל זה הוא נשמע כמו אף אחד. הנה איך בונים קובץ אחד שמלמד אותו לכתוב כמוכם - פעם אחת, ולתמיד.
אתם מבקשים קאפשן. חוזר משהו מלוטש, נכון, וגנרי לגמרי. אתם מוחקים חצי, מתקנים את הטון, ובסוף כותבים לבד. ואז פותחים צ'אט חדש - והכל מתחיל מאפס.
מכמה שורות בודדות שכתבתם בפרומפט. זה ניחוש, לא ידיעה.
אותן מילים, אותו קצב, אותו "בעידן ה-AI של היום". השפה שכולם מזהים כ-AI.
כל מה שלימדתם אותו על עצמכם נמחק עם הצ'אט. מחר תסבירו שוב.
הפתרון הוא לא פרומפט ארוך יותר. זה קובץ אחד שיושב אצלכם על המחשב, מגדיר איך אתם נשמעים, וקלוד מושך אותו בעצמו כל פעם שהוא כותב בשבילכם.
זה השלב שרוב האנשים מדלגים עליו, וזה בדיוק השלב שקובע. אל תתארו איך אתם כותבים - לכו להביא טקסטים שבאמת פרסמתם. הזיכרון שלכם על הסגנון שלכם הוא לא הסגנון שלכם.
קאפשנים, הודעות DM, מיילים ללקוחות, וואטסאפים, סקריפטים ישנים. כל דבר שאדם אמיתי כבר קרא.
הטיוטה הגולמית - לפני שערכתם אותה - היא בדרך כלל הקול הכי אמיתי שלכם.
טקסט שכתבתם וזנחתם הוא לא הקול שלכם. הוא הניסיון שנפסל.
אתם לא נשמעים אותו דבר בפוסט פומבי ובהודעה אישית. תנו לו את שניהם, ותסמנו מה זה מה.
קיצור דרך: זרקו את כל הטקסטים לצ'אט ובקשו ממנו לנתח אותם בשבילכם. הוא יראה דפוסים שאתם עיוורים אליהם - כי אתם כותבים מהבטן.
"תכתוב כמוני" זו לא הוראה. אלה שלושה דברים שצריך להגדיר במפורש, וזה כל ההבדל בין קובץ שעובד לקובץ שמתעלמים ממנו.
קלוד בורח למילון קבוע כשלא אומרים לו אחרת. תכתבו במפורש מה אתם לא אומרים בחיים, והוא יעצור. אלה החשודים המיידיים בעברית:
תוסיפו את שלכם. כל מילה שגרמה לכם למחוק שורה - מקומה ברשימה.
תארו את עצמכם כמו שהייתם מתארים קול של חבר למישהו שלא פגש אותו. בלי מילים יפות, בלי שיווק עצמי. ישיר, סרקסטי, טכני, חם, בוטה - תגידו את זה פשוט.
זה החלק שהכי מסגיר AI, וגם הכי קל לתקן. תרשמו את ההרגלים האמיתיים שלכם:
רוב האנשים לא משתמשים ב-em dash אף פעם. קלוד משתמש בו כל הזמן. זו שורה אחת בקובץ שמסירה את החתימה הכי מזוהה של AI.
אל תבדקו את הקובץ על משפט לדוגמה. תנו לו משימה שאתם באמת צריכים - קאפשן להיום, מייל שאתם חייבים לשלוח - ותשוו לאיך שהייתם כותבים את זה בעצמכם.
עם קובץ הסגנון פעיל, בלי הוראות טון נוספות בפרומפט.
לא "זה לא אני". איזו שורה לא אתם, ולמה.
זו כל הנקודה. לתקן את הטקסט זה חד פעמי. לתקן את החוק שאיפשר את הסטייה - זה נשאר.
שורה שהוא כתב לא נכון, ולידה איך אתם הייתם אומרים אותה. זה מלמד אותו יותר מכל הסבר.
אחרי שני סבבים כאלה הקובץ כבר יושב. אחרי חמישה הוא מדויק יותר מכל פרומפט שתכתבו בזמן אמת.
עכשיו החלק שהופך את זה מקובץ טקסט למשהו שקלוד באמת משתמש בו. יש שתי דרכים, תלוי איפה אתם עובדים.
תיקייה עם קובץ אחד בשם SKILL.md. שמים אותה בתיקיית הסקילז האישית, וזה זמין לכם בכל פרויקט.
אורזים את התיקייה ל-ZIP ומעלים דרך Customize ← Skills ← Create skill ← Upload a skill. עובד גם בחשבון חינמי.
ואז שומרים בתוכה קובץ בשם SKILL.md - זו התבנית המלאה:
הטעות שכולם עושים כאן: הקובץ הזה לא נטען אוטומטית בכל שיחה. קלוד מושך אותו כשהוא מזהה שהוא רלוונטי - והדבר היחיד שהוא רואה לפני שהוא מחליט זה שורת ה-description. תכתבו שם במפורש מתי להשתמש בו ("בכל פעם שאתה כותב טקסט שיוצא בשמי"), אחרת הוא ישב אצלכם בתיקייה ולא יקרה כלום.
רוצים שזה יהיה תמיד פעיל? ב-Claude Code, מה שיושב בקובץ CLAUDE.md של הפרויקט נטען בכל שיחה בלי תנאי. אז אם יש פרויקט שבו הכל נכתב בקול שלכם - תוסיפו שם שורה שמפנה לקובץ. הסקיל נשאר למקומות האחרים.
ברגע שיש קול מוגדר, כל דבר אחר שתבנו יורש אותו. סקיל שכותב קאפשנים, סקיל שמכין סקריפטים לסרטונים, סוכן שעונה בהודעות - כולם מושכים את אותו קובץ ונשמעים כמוכם. זו הנקודה שבה זה מפסיק להיות טריק ומתחיל להיות מערכת.
פוסט שיצא ממש טוב? תוסיפו אותו כדוגמה. הקובץ נהיה חד יותר עם הזמן.
אחד לכל הכלים. לא תגדירו את הטון מחדש בכל צ'אט ובכל אוטומציה.
קובץ קול זו ההתחלה. לבנות מערכת שלמה שמכוילת לעסק שלכם - תוכן, לידים, תפעול, מחקר - זה מה שמזיז את המחט. בליווי האישי אנחנו בונים את זה יחד, צעד-צעד, על העסק האמיתי שלכם.
15 דקות ייעוץ בחינם